בחירות ראשונות שלי מזל טוב

חוויות מהבחירות הראשונות שלי

רציתי לספר לכם קצת חוויות שעברתי בבחירות הראשונות שלי אי פעם. אני תמיד הרגשתי גדול, אבל זו היתה האסמכתה הראשונה לכך שאני כבר שייך לליגה של הגדולים. שמחתי מאוד להיות חלק מהחגיגה הישראלית בחירות ראשונה לכנסת שמהוות את תמצית הדמוקרטיה עבורי. אני קצת בן אדם שאוהב להתפלסף, אז אל תתבעסו אם אכתוב פה באריכות על נושאים שמציקים לי מאוד. אז כחלק מחגיגת הדמוקרטיה, נתבקשנו אנו אזרחי ישראל להצביע למפלגה הרצויה מבין כל המפלגות שרצו בבחירות. השאלה הזו קשה, איך אפשר לבחור בין מועד אחד לראשות ממשלה לבין מועמד אחר שכבר היה ראש ממשלה.

המשימה הזו לא קלה ודרשה ממני המון כח ואנרגיה, דברים שלא כל כך קל להוציא ממני בדרך כלל. זה הרי לא בחירות של נשיא המדינה או נשיא ביהמ"ש עליון, יש המון החלטות הרות גורל בבחירה של כנסת, ממשלה וראש ממשלה. הרשות המחוקקת והרשות המבצעת עומדים למבחן ביום אחד ומאפשרים לנו לקבוע באופן מדוקדק איך הם יראו בעתיד. מה יהיה גודלם של כל המפלגות, מה יהיה סדר הסיעות, התפלגות הכוחות, ההבדל בין הגושים ועוד. לא אכחיש ואומר שעבורי זו היתה חגיגה מרגשת מאוד ומספקת גם כן. הסיפק שקיבלתי מהבחירה הראשונה יכול להניע אותי בהמשך לשמש כאבן שואבת ויציבה לבגרות שלי.
בחירות 2009, היו לא קלות לחלק נכבד מהעם. איך יכול להצביע בחור שמשפחתו חיה מתחת לקו העוני ומתפרנס מתחת לממוצע? לא קל לעשות את הבחירות. האם צריך לחשוב בצורה אנליטית, או באופן רגשי לחלוטין. ההבדל בין הגישות יכול לגרום לרבים מאיתנו לתהיות ומחשבות. מחשבות האלו רדפו אותי הרבה לפני שהחלטי למי אצביע ואיך בדיוק אני מתכוון להצביע בבחירות הללו. אני אמנם לא שייך למעמד שלו יש עיות כלכליות קשות אבל עדיין זה משהו שהייתי חייב לקחת בחשבון.

בכל מקרה דבר נוסף שחשוב היה לי לדבר איתם קשור במישרין לדמוקרטיה בה אנחנו כרגע חיים. מדד הדמוקרטיות שלנו בירידה בשנים האחרונות. השחיתות השלטונית גם במסדרונות משרדי הממשלה וגם בחיי הפוליטיקה באופן כללי גואה ועימה עולים הסיאוב והמיאוס הכללי. אז מה אפשר לעשות בנידון? וואלה לא יודע. עצוב לראות כיצד הפערים בין עשירים ועניים גדלים בצורה כל כך פנאטית ובמקביל ניתן גם לזהות כיצד יש עליה באחוזי הפשיעה ובדברים אחרים שמפריעים לנו בצורה אקוטית. השסע החברתי פשוט בלתי בלתי נסבל בעליל.

כמובן אסור לשכוח שמבלבד בעיות הקשורות לתחומי כלכלה או בעיות חוקה ודת ומדינה, יש גם בעיות אחרות הקשורות לבטחון וגם טרור.
אז מי בוחרים מבין כל המפלגות בישראל לכנסת ישראל? לזה אין לי תשובה מדויקת ואני גם לא מתכוון כל כך לגלות. חשוב לבחור נכון, אבל יותר מזה חשוב לבחור. אותי בכל אופן מאוד מעניין מה יהיו תוצאות בחירות 2009 ואיך בדיוק יראה הממשל הבא בישראל. מי יהיה שר החוץ? מי יהיה שר האוצר? מי יהיה אחראי על הצבא ומי ישיש שר המשפטים

צמצום סמכויות בית המשפט העליון

דבריו של אריק כרמון בנושא צמצום סמכויות בית המשפט העליון. מתוך אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה:
"מדובר בהחלטה חסרת תקדים. פרט לקנדה, (שגם בה חוק שכזה קיים בסייגים רבים), אין אף מדינה דמוקרטית מפותחת עם חוק שכזה. במדינת ישראל יש מקום לאזן בין הרשויות השונות, אך הדרך לעשות זאת הינה במסגרת התהליך החוקתי של ניסוח חוקה כפי שנעשה בימים אלו בכנסת".
לדעת כרמון הביקורת השיפוטית נועדה לאפשר לבית המשפט לבדוק ולבקר את חוקיותם של חוקים לאור מגילת זכויות, אך בישראל אין עדיין מגילת זכויות מאחר ותהליך חקיקת החוקה, שתכלול את המגילה וסמכות בית המשפט העליון טרם הסתיים.
"יש לחזק את הכנסת ע"י השבחת איכות החקיקה והסדרת המתחים בין הרשויות באמצעות חוקה. במצב היחסים העכור בין הרשויות, מה שצריכה הממשלה לעשות הוא למתן ולא ללבות את המתחים. בהחלטתה יצרה הממשלה מצב בו מצד אחד אין מגילת זכויות ומצד שני מצומצם כוחו של בית המשפט העליון לבקר את חקיקת הכנסת וזאת מבלי שנותרת מגילת זכויות לקבוע אמות מידה לחקיקה ולביקורת. אנו מקוים כי חברי הכנסת והשרים יגלו אחריות וידאגו לדחיית הצעת החוק בכנסת".

ספרים שכתב אריק כרמון

ספרים שכתב אריק כרמון נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה.

אריק כרמון, 1999. 'מכוני חשיבה למדיניות: המכון הישראלי לדמוקרטיה כדגם', בתוך: דוד נחמיאס וגילה מנחם (עורכים), המדיניות הציבורית בישראל, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה: 95–114.
אריה כרמון, 1994. ממלכתיות יהודית, תל אביב: המכון הישראלי לדמוקרטיה והקיבוץ המאוחד.
וולטר אקרמן, אריה כרמון, ודוד צוקר (עורכים), 1985. חינוך בחברה מתהווה: המערכת הישראלית, תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
אריה כרמון, 1980. השואה: נושא לחטיבה העליונה בבית הספר הכללי, ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
Arik Carmon, 2001. 'Policy Think-Tanks: The Experience of the Israel Democracy Institute', Israel Affairs 7(4): 65–78.
Arieh Carmon, 2000. 'Towards an Inclusive Definition of Jewishness', Israel Studies 5(1): 355–360.
Arye Carmon, 1993. 'Fostering Israel's Age of Reform', Journal of Democracy 4(3): 114–123.
Arye Carmon, 1993. 'Political Education during a Crisis of National Identity', in: Larry Diamond and Ehud Sprinzak (eds.), Israeli Democracy under Stress, Boulder, Colorado: Lynne Rienner Publishers: 293-308.
Arye Carmon, 1988. 'Teaching the Holocaust in Israel: The Dilemma as a Disturbing Reality and Pedagogical Concept', in: Alan L. Berger, Zev Garber, and Richard Libowitz (eds.), Methodology in the Academic Teaching of the Holocaust, Lanham: University Press of America.
Arye Carmon, 1980. 'Problems in Coping with the Holocaust: Experiences with Students in a Multinational Program’, Annals of the American Academy of Political and Social Sciences 450(1): 218–226.
Arye Carmon, 1979. 'Teaching the Holocaust as a Means of Fostering Values', Curriculum Inquiry 9(3): 209–228.
Arye Carmon, 1979. 'Die Erziehung zu Werten in der Schule: Ein Unterrichts projekt Holocaust', Neue Sammlung, 2: 172–189.
Arye Carmon, 1978. ‘The Diverse and Changing Fortunes of the University of Heidelberg under National Socialism’, Minerva 16(4): 516–545.
Arye Carmon, 1977. 'Die Einfuehrerprinzips in die deutsche Universitat', Neue Sammlung, 6: 553–574.
Arye Carmon, 1976. 'The Impact of the Nazi Racial Decrees on the University of Heidelberg', Yad Vashem Studies 11: 131–163.

ד"ר אריק כרמון

ד"ר אריק כרמון הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז הקמתו בשנת 1991. כרמון ייסד את המכון, עם איש העסקים האמריקני ברנרד מרכוס (Bernard Marcus), והם יצרו מכון מחקר עצמאי אשר מטרתו קידום הדמוקרטיה והערכים הדמוקרטיים בישראל וחיזוקם.
כרמון סיים את לימודיו לתואר הראשון באוניברסיטה העברית בירושלים (היסטוריה ופילוסופיה), שם גם סיים (בהצטיינות יתרה) את לימודי התואר השני (היסטוריה). את לימודי הדוקטורט למד באוניברסיטת ויסקונסין (University of Wisconsin) בנושאי היסטוריה של אירופה (ראשי) ולימודי מדיניות החינוך (משני). עבודת הדוקטור שלו עסקה בנושא 'The University of Heidelberg and National Socialism, 1930–1935' (1974). במהלך השנים היה מרצה באוניברסיטות בארץ (אוניברסיטת בן גוריון בנגב, אוניברסיטת תל אביב ובית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים) ובעולם (חוקר אורח במכון Max Planck Institut fur Bildungsforschung בגרמניה ומרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בארצות הברית, UCLA).
במהלך השנים היה ד"ר כרמון מעורב בנושא החינוך, והיה מחנך, מנהל ויועץ: הוא היה יועץ חינוכי בבית הספר בויאר בירושלים (1965–1967), סגן מנהל בתיכון אורט אליאנס בירושלים, ראש מחלקת תכניות הלימודים באגף הנוער של משרד החינוך (1974–1975), יועץ חינוכי ומנחה בתכנית 'במעגל פתוח' במסגרת הטלוויזיה החינוכית הישראלית (1975–1977) ויושב ראש הוועדה הלאומית לאימוץ חינוך דמוקרטי (1985–1986).משנת 1979 ועד היום הוא חבר במועצה הבין-לאומית של יד ושם.
במסגרת היותו נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יזם בין השאר את 'כנס קיסריה' (1992), פרויקט הפריימריז (1992), תכנית המתמחים בכנסת (1993), הענקת פרס הדמוקרטיה (אשר מוענק מאז שנת 1994), כתב העת העין השביעית (1996), פרויקט 'חוקה בהסכמה' (1998) ו'פורום צבא–חברה', שהוא יזמה משותפת עם עמיתי המכון (2000).