צמצום סמכויות בית המשפט העליון

דבריו של אריק כרמון בנושא צמצום סמכויות בית המשפט העליון. מתוך אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה:
"מדובר בהחלטה חסרת תקדים. פרט לקנדה, (שגם בה חוק שכזה קיים בסייגים רבים), אין אף מדינה דמוקרטית מפותחת עם חוק שכזה. במדינת ישראל יש מקום לאזן בין הרשויות השונות, אך הדרך לעשות זאת הינה במסגרת התהליך החוקתי של ניסוח חוקה כפי שנעשה בימים אלו בכנסת".
לדעת כרמון הביקורת השיפוטית נועדה לאפשר לבית המשפט לבדוק ולבקר את חוקיותם של חוקים לאור מגילת זכויות, אך בישראל אין עדיין מגילת זכויות מאחר ותהליך חקיקת החוקה, שתכלול את המגילה וסמכות בית המשפט העליון טרם הסתיים.
"יש לחזק את הכנסת ע"י השבחת איכות החקיקה והסדרת המתחים בין הרשויות באמצעות חוקה. במצב היחסים העכור בין הרשויות, מה שצריכה הממשלה לעשות הוא למתן ולא ללבות את המתחים. בהחלטתה יצרה הממשלה מצב בו מצד אחד אין מגילת זכויות ומצד שני מצומצם כוחו של בית המשפט העליון לבקר את חקיקת הכנסת וזאת מבלי שנותרת מגילת זכויות לקבוע אמות מידה לחקיקה ולביקורת. אנו מקוים כי חברי הכנסת והשרים יגלו אחריות וידאגו לדחיית הצעת החוק בכנסת".

ספרים שכתב אריק כרמון

ספרים שכתב אריק כרמון נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה.

אריק כרמון, 1999. 'מכוני חשיבה למדיניות: המכון הישראלי לדמוקרטיה כדגם', בתוך: דוד נחמיאס וגילה מנחם (עורכים), המדיניות הציבורית בישראל, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה: 95–114.
אריה כרמון, 1994. ממלכתיות יהודית, תל אביב: המכון הישראלי לדמוקרטיה והקיבוץ המאוחד.
וולטר אקרמן, אריה כרמון, ודוד צוקר (עורכים), 1985. חינוך בחברה מתהווה: המערכת הישראלית, תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
אריה כרמון, 1980. השואה: נושא לחטיבה העליונה בבית הספר הכללי, ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
Arik Carmon, 2001. 'Policy Think-Tanks: The Experience of the Israel Democracy Institute', Israel Affairs 7(4): 65–78.
Arieh Carmon, 2000. 'Towards an Inclusive Definition of Jewishness', Israel Studies 5(1): 355–360.
Arye Carmon, 1993. 'Fostering Israel's Age of Reform', Journal of Democracy 4(3): 114–123.
Arye Carmon, 1993. 'Political Education during a Crisis of National Identity', in: Larry Diamond and Ehud Sprinzak (eds.), Israeli Democracy under Stress, Boulder, Colorado: Lynne Rienner Publishers: 293-308.
Arye Carmon, 1988. 'Teaching the Holocaust in Israel: The Dilemma as a Disturbing Reality and Pedagogical Concept', in: Alan L. Berger, Zev Garber, and Richard Libowitz (eds.), Methodology in the Academic Teaching of the Holocaust, Lanham: University Press of America.
Arye Carmon, 1980. 'Problems in Coping with the Holocaust: Experiences with Students in a Multinational Program’, Annals of the American Academy of Political and Social Sciences 450(1): 218–226.
Arye Carmon, 1979. 'Teaching the Holocaust as a Means of Fostering Values', Curriculum Inquiry 9(3): 209–228.
Arye Carmon, 1979. 'Die Erziehung zu Werten in der Schule: Ein Unterrichts projekt Holocaust', Neue Sammlung, 2: 172–189.
Arye Carmon, 1978. ‘The Diverse and Changing Fortunes of the University of Heidelberg under National Socialism’, Minerva 16(4): 516–545.
Arye Carmon, 1977. 'Die Einfuehrerprinzips in die deutsche Universitat', Neue Sammlung, 6: 553–574.
Arye Carmon, 1976. 'The Impact of the Nazi Racial Decrees on the University of Heidelberg', Yad Vashem Studies 11: 131–163.

ד"ר אריק כרמון

ד"ר אריק כרמון הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז הקמתו בשנת 1991. כרמון ייסד את המכון, עם איש העסקים האמריקני ברנרד מרכוס (Bernard Marcus), והם יצרו מכון מחקר עצמאי אשר מטרתו קידום הדמוקרטיה והערכים הדמוקרטיים בישראל וחיזוקם.
כרמון סיים את לימודיו לתואר הראשון באוניברסיטה העברית בירושלים (היסטוריה ופילוסופיה), שם גם סיים (בהצטיינות יתרה) את לימודי התואר השני (היסטוריה). את לימודי הדוקטורט למד באוניברסיטת ויסקונסין (University of Wisconsin) בנושאי היסטוריה של אירופה (ראשי) ולימודי מדיניות החינוך (משני). עבודת הדוקטור שלו עסקה בנושא 'The University of Heidelberg and National Socialism, 1930–1935' (1974). במהלך השנים היה מרצה באוניברסיטות בארץ (אוניברסיטת בן גוריון בנגב, אוניברסיטת תל אביב ובית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים) ובעולם (חוקר אורח במכון Max Planck Institut fur Bildungsforschung בגרמניה ומרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בארצות הברית, UCLA).
במהלך השנים היה ד"ר כרמון מעורב בנושא החינוך, והיה מחנך, מנהל ויועץ: הוא היה יועץ חינוכי בבית הספר בויאר בירושלים (1965–1967), סגן מנהל בתיכון אורט אליאנס בירושלים, ראש מחלקת תכניות הלימודים באגף הנוער של משרד החינוך (1974–1975), יועץ חינוכי ומנחה בתכנית 'במעגל פתוח' במסגרת הטלוויזיה החינוכית הישראלית (1975–1977) ויושב ראש הוועדה הלאומית לאימוץ חינוך דמוקרטי (1985–1986).משנת 1979 ועד היום הוא חבר במועצה הבין-לאומית של יד ושם.
במסגרת היותו נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יזם בין השאר את 'כנס קיסריה' (1992), פרויקט הפריימריז (1992), תכנית המתמחים בכנסת (1993), הענקת פרס הדמוקרטיה (אשר מוענק מאז שנת 1994), כתב העת העין השביעית (1996), פרויקט 'חוקה בהסכמה' (1998) ו'פורום צבא–חברה', שהוא יזמה משותפת עם עמיתי המכון (2000).